Daf 164b
תָּנוּ רַבָּנַן בַּיִת עָגוֹל דִּיגוֹן טְרִיגוֹן פֶּנְטִיגוֹן אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים טֶטְרִיגוֹן מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים
אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת אֵין אָדָם נִיצּוֹל מֵהֶן בְּכָל יוֹם הִרְהוּר עֲבֵירָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְלָשׁוֹן הָרָע לָשׁוֹן הָרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ
Tossefoth (non traduit)
עיון תפלה. הוא רע כשמהרהר בתפלתו כדאמרינן בברכות (דף נה.) המעיין בתפלתו בא לידי כאב לב כדאמרינן התם אלו דברים המזכירים עונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה והשתא הוי דומיא דהרהור עבירה ולשון הרע שאינו מצוה אבל אינו נראה דלמה אינו ניצול בכל יום הרבה בני אדם אינם מצפים מתי יבא תפלתם שאינם מכוונים כל כך שיצפו תפלתם ונראה לרבי דעיון תפלה שהוא רע שאינם מכוונים תפלתם כדאמרי' (שבת קכז.) באלו דברים שאדם אוכל פירותיהם כו' ועיון תפלה ומזה אין אדם ניצול בכל יום שאין שום אדם יכול לכוין בתפלתו היטב והכי אמר בירושלמי (ברכות פ' היה קורא הל' ד) אמר ר' מתניה מחזקנא טיבותא לרישא דכי מטי למודים כרע מגרמיה:
בִּשְׁלָמָא הָתָם אִיכָּא לָשׁוֹן הָרָע אֶלָּא הָכָא מַאי לָשׁוֹן הָרָע אִיכָּא מִשּׁוּם דְּרַב דִּימִי דְּתָנֵי רַב דִּימִי אֲחוּהּ דְּרַב סָפְרָא לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ
זִימְנִין הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ וְקָא פָסֵיק סִידְרָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים אָמַר רַבִּי כַּמָּה מְיוּשָּׁר כְּתָב זֶה אֲמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ יְהוּדָה חַיָּיטָא כַּתְבֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כְּלָךְ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה
הָהוּא מְקוּשָּׁר דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאָמַר רַבִּי אֵין זְמַן בָּזֶּה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי לְרַבִּי שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו מוּבְלָע פַּלְיֵיהּ וְחַזְיֵיהּ הֲדַר חֲזָא בֵּיהּ רַבִּי בְּבִישׁוּת אֲמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה חַיָּיטָא כַּתְבֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כְּלָךְ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה
מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן לְמַעְלָה אוֹמֵר קִיר קִירֹת שְׁתַּיִם לְמַטָּה אוֹמֵר קִיר קִירֹת שְׁתַּיִם הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע
וַהֲלֹא אֵינוֹ דּוֹמֶה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לִזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה פָּשׁוּט מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שָׁנָה שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם מְקוּשָּׁר מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שָׁלֹשׁ
תָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵינִי נָזִיר הֵינָא סוֹמְכוֹס אָמַר הֵינָא אַחַת דִּיגוֹן שְׁתַּיִם טְרִיגוֹן שָׁלֹשׁ טֶטְרִיגוֹן אַרְבַּע פֶּנְטִיגוֹן חָמֵשׁ
Tossefoth (non traduit)
הינא אחת. לשון יווני הוא כדאמר (שבת דף לא:) בלשון יווני קורין לאחת הינא וקשה דמאי קמ''ל דאם אמר הריני נזיר שתי נזירות דהוא חייב שתי נזירות הא פשיטא מה לי לשון עברי ומה לי לשון יווני מה לי לשון לעז וי''ל דאם אינו יודע מהו לשון דיגון טריגון ואמר הריני נזיר דיגון טריגון ואינו משמע בלשון הקדש כמו דיגון שתים כו' דהאי הוי לשון לועז והא קמ''ל דהוי כלשון חכמים וחייב אם אמר דיגון שתי נזירות וכי האי גוונא אמרינן [בנדרים] (דף י.) הריני נזיק נזיח פזיח איכא דאמרי לשון נכרים הכי וא''ד לשון חכמים [שבדו] להיות נזיר בו:
וְדִלְמָא עַבּוֹרֵי עַבְּרוּהוּ וַהֲדַר אוֹקְמוּהוּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הָהוּא אַרְכָן דִּיגוֹן קָרְאוּ לֵיהּ
וְדִלְמָא דַּאֲרִיךְ מַלְכוּתֵיהּ אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא כָּךְ מִנְהָגָהּ שֶׁל אוּמָּה זוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹרִין לוֹ אַרְכָן שְׁנִיָּה קוֹרִין לוֹ דִּיגוֹן
הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִב בֵּיהּ בִּשְׁנַת פְּלוֹנִי אַרְכָן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יִבְדֹּק אֵימָתַי עָמַד אַרְכָן בְּאַרְכָנוּתֵיהּ
Tossefoth (non traduit)
בשנת פלוני. נראה לר''י דהאי ארכן לאו היינו מלך אלא ממונה שמסירים אותו משררתו לאחר שנה ואין ממונה עולמית והיינו דפריך דלמא עברוהו ואמלכוהו ואע''ג דקרי ליה מלך כן דרך לקרות שררה לשון מלוכה כדאמר מלך רבי יוחנן (תענית דף כא.) מלך רבה (ברכות דף סד.) אבל אי ארכן היינו מלך אינו דרך שיעבירוהו ממלכותו:
בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מִזּוּנִין סַבְרַהּ
וּמִי בָּקִי רַבִּי בִּמְקוּשָּׁר וְהָא הָהוּא מְקוּשָּׁר דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאָמַר רַבִּי שְׁטָר מְאוּחָר זֶה וְאָמַר לוֹ זוּנִין לְרַבִּי כָּךְ מִנְהָגָהּ שֶׁל אוּמָּה זוֹ מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שָׁלֹשׁ
קָא סָבַר אֵין כּוֹתְבִין שׁוֹבָר
וְכִי מָטֵי זִמְנֵיהּ מְשַׁוֵּי לֵיהּ פָּשׁוּט וְאָמַר לֵיהּ הָנֵי הַשְׁתָּא דִּיזַפְתְּ מִינַּאי
Tossefoth (non traduit)
השתא הוא דאוזפת מינאי. פירוש ומפסדי הלקוחות שלא כדין אבל משום פסידא דלוה לא איכפת לן דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה כשלוה בהאי שטרא כדפרישית לעיל גבי עדים דלית לן למיפסל לשטרא משום שיוכל לזייף על העדים עצמן להוציא עליהם כתב ידן דאינהו דאפסדו אנפשייהו אי נמי י''ל דאין להן הפסד ללקוחות כגון דכתב זה השטר בלא אחריות ואפ''ה חיישינן לפסידא דלוה שאין זה הפסד. שיהא הלוה יודע ליזהר כל כך ולא מסיק אדעתיה שיבא לידי זיוף:
וְזִימְנִין דְּיָזֵיף מִינֵּיהּ זוּזֵי בִּמְקוּשָּׁר וּמִיתְרְמֵי לֵיהּ זוּזֵי בֵּינֵי בֵּינֵי וּפָרַע לֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ הַב לִי שְׁטָרַאי וְאָמַר לֵיהּ אִירְכַס לִי וְכָתֵב לֵיהּ תְּבָרָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source